האם אנחנו מפספסים את חלון ההזדמנויות ללימוד אנגלית?

בין גיל 0 ל-2, המוח של תינוקות פתוח לקלוט את כל הצלילים של השפות האנושיות.הגוף האנושי – מיתרי הקול, שרירי הפה, הלשון – פתוח להגות כל צליל, בכל שפה.זה לא קסם. זו ביולוגיה.

במהלך השנתיים הראשונות, המוח דוגם את הצלילים שהוא שומע, מבחין ביניהם, מזהה דפוסים – ומתחיל לעצב את השרירים שיאפשרו להפיק אותם.אם הוא שומע רק עברית? הוא יסתנכרן לעברית. לא לאנגלית.

אפשר לדמיין את הגרון ככלי נגינה שמתכוונן לפי הצלילים שהוא שומע הכי הרבה.זו לא שאלה של אינטליגנציה – אלא של חשיפה.

🇮🇱 בישראל, רוב הילדים שומעים אנגלית לראשונה בגיל 6–7.כלומר – כ-2,000 ימים מאוחר מדי.עד אז, מערכת הדיבור כבר התייצבה – והמוח כבר סינן את הצלילים שהוא לא מכיר.

ובגיל הזה קורה עוד משהו: הילדים נעשים מודעים לעצמם, שיפוטיים יותר, נבוכים לטעות.התוצאה? הרבה פחות רצון לתרגל אנגלית, והרבה יותר פחד מביקורת.

לעומת זאת – כשאנגלית מתחילה בגיל הרך, משהו אחר קורה:הסביבה מגיבה בהשתאות. "וואו, הילדה שלך כבר אומרת באנגלית?"התגובה הזאת יוצרת ביטחון. הביטחון מביא עוד דיבור. ונוצר מעגל חיובי שמזין את עצמו.

וכששואלים למה כל כך הרבה ילדים מפחדים לדבר אנגלית –אולי צריך לשאול שאלה אחרת:מתי בפעם הראשונה הם באמת שמעו אותה?

ועכשיו תחשבו על ילדות וילדים ממשפחות מוחלשות. מתי הם שומעים אנגלית לראשונה?זו לא שאלה של כסף. לא צריך מורה פרטית או קורס יוקרתי.לפעמים מספיקים שיר, סיפור, וקצת תשומת לב – כדי לפתוח דלת שלא תיסגר